זהר

שכו) ולנפיל ירך. מהו ולנפיל, ונפלה ירכה. ולצבות, וצבתה מבעי ליה. אלא, כמאן דאשדי גרמא לכלבא, ואמר ליה, טול האי לחולקך. ומכלא לא אבאיש קמיה, אלא דגזלו מניה ירך, בגין דאיהו יגע ולאי עליה, ורווח ליה ואפיקו ליה מניה. ועל דה קב"ה אפיל ליה, גרמא דא דסוטה, ואפיק ליה כדקאמרן, ובדא איהו רוי וחדי.

פירוש הסולם

שכו) ולנפיל ירך: שואל ונפלה ירכה היה צריך לומר. ולצבות בטן, וצבתה בטנה היה צריך לומר. ומשיב, אלא כמי שזורק עצם לכלב, ואמר לו קבל את זה לחלקך. וע"כ אוה"כ ולנפיל, ולצבות. והכל לא הרע לו אלא מה שגזלו ממנו הירך, שהוא יגע ועמל עליה, דהיינו ויאבק איש עמו וגו', והרויח אותה, והוציאו אותה מידו. וע"כ השליך אליו הקב"ה עצם הזה של הסוטה, והוציאו אליו, כמו שאמרנו ובזה שבע ושמח.