זהר

שכג) וכל דא, בגין דההוא בטן אתדחיא. הא ודאי, אתדחיא מההוא בטן, ולית ליה חולקא, ואתדחי מבטן דלתתא, דשאר נשין דעלמא, דאע"ג דעביד צער, לא אתיהיב ליה רשו לשלטאה ביה. ומאן בטן אתייהיב ליה, ואיהו שליט עליה. ההוא בטן דסוטה, דכתיב וצבתה בטנה, בגין דהאי בטן, עביד ביה נוקמין לרעותיה, והאי בטן דיליה איהו, וקב"ה יהיב ליה בגין דלא אתדחי מכלא. השתא רחימין דילי, אציתו. לא חמינא לכו, ומלילנא לכו. כל הדברים יגעים, לא יכיל איניש למללא, אפילו מלין דאורייתא יגעים אינון.

פירוש הסולם

שכג) וכל דא בגין וכו': וכל זה היניקה של הנחש באה, משום שבטן ההיא, דהיינו תנה"י דנוקבא, נדחתה, שנפלו לעולם הבריאה, כנ"ל. זה ודאי, שהנחש נדחה מבטן ההיא ואין לו חלק בה, כי אח"כ חוזרת וממשכת ג"ר ואותם תנה"י שנפלו לבריאה חוזרים לאצילות. וכן הוא נדחה מבטן שלמטה של שאר נשים שבעולם, כי הנשים למטה הם ענפי הנוקבא העליונה, שאע"פ שעושה להם צער, לא ניתנה לו רשות לשלוט עליהם, ואיזו בטן ניתנה לו שהוא שולט עליה, הוא בטן ההיא של סוטה, שכתוב וצבתה בטנה. משום שבבטן הזו, עושה בה נקמות כרצונו, ובטן ההיא שלו היא, שהקב"ה נתן לו, כדי שלא יהיה נדחה לגמרי. עתה אוהבי האזינו לא ראיתי אותכם ודברתי לכם. כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר, אפילו דברי תורה יגעים הם.