זהר

שכ) והאי ינוקא דילידת, כד אתאת ההיא חייבתא, פקידת ליה לההוא רוחא, דאיהו חבורא בישא, קלא דנחש, דמכשכשא בה, ואיהו מחייכא בינוקא, עד דאתת ההיא חייבתא, כאתתא דפקידת ברא לאתתא אחרא, ומפטפטת ליה וחייכת ליה, בפטפוטא עד דתיתי אמיה. כך עבדא האי רוחא. וזמנין סגיאין, דאיהו שליחא דההיא חייבתא, וקטלא ליה, הדא הוא דכתיב ומיד עושקיהם כח. ולא כמה דאתון אמרין. אלא ההוא כח דההוא רוחא, ועל דא, תרין זמנין כתיב בהאי קרא, ואין להם מנחם. חד מלילית חייבתא, וחד מההוא רוחא.

פירוש הסולם

שכ) והאי ינוקא דילידת וכו': וילד הזה שהיא מולידה, כשבאה המרשעת ההיא, לילית, היא פוקדת את הרוח, שבא מחבור הרע של קול הנחש, הדופק בה, והוא, הרוח, מצחק עם הילד עד שבאה המרשעת ההיא לילית, כאשה הפוקדת בן של אשה אחרת, ומפטפטת עמו ומצחקת עמו עד שבאה אמו. כך עושה רוח הזה. ופעמים הרבה, שהוא הרוח, הוא שליח של מרשעת ההיא, לילית, והורג אותו. ז"ש ומיד עושקיהם כח. ולא כמו שאתם מבארים הכתוב, אלא פירושו, כח ההוא של רוח ההוא עושק אותו. וע"כ שתי פעמים כתוב במקרא הזה, ואין להם מנחם, אחד מלילית המרשעת, ואחד מרוח ההוא.
ביאור המאמר. כי יש קול ודבור. ביחד, וה"ס ג"ר. ויש קול בחוסר דבור, והוא ו"ק בלי ראש. והדינים הגורמים לו להיות ו"ק, הם או ממסך דצמצום ב', או ממסך דצמצום א'. וזה ההפרש מקול האשה לקול הנחש, כי קול האשה הוא דוגמת הקול של מלכות שלמעלה, שהיא מקבלת מז"א בעלה, והוא מצמצום ב'. וקול הנחש, הוא מצמצום א'.
וז"ש (באות שי"ז) דלית בכל קלין דנשין דעלמא דיכלא קלא דחויא לאתדבקא בה. כי קול האשה משומרת על ידי ז"א, והוא מצמצום ב'. וקול הנחש הוא מצמצום א', ואין לו שליטה עליה. חוץ מב' נשים המרחקות בעליהן או על ידי הקדם טבילה לפני הזמן, שמביאה טומאה על בעלה. או שמאחרת עונתה ומצערת לבעלה. ומתוך שנעשה פירוד בין אשה לבעלה, מפסידים השמירה של ז"א מלמעלה, וקול הנחש יכול להתדבק בהן. וז"ש (באות שי"ח) אלין אינון תרין נשין וכו'.
ועכ"ז אין קול הנחש יכול להתחבר עם קול האשה אלא באמצעות הקליפה לילית שהיא נקבה ממין הס"א והנחש. וז"ש, אי ערעת בהני תרין קלין וכו' וכיון דאתחממת מתעבדין רוחא שרוח הזה הוא זוהמת הנחש, וכיון שנולד ויצא מב' הקולות של האשה ושל הנחש, יש בו תערובות מב' הדינים, מצמצום א' וצמצום ב'. וע"כ יש לו השתוות עם בן האשה מצד שהוא מצמצום ב' כמוהו, וע"כ איהו מחייכא בינוקא. ויש לו כח להרג אותו עם כח הדין דצמצום א'. וז"ש, ומיד עושקיהם כח, ולא כמה דאתון אמרין, אלא ההוא כח דההוא רוחא. דהיינו כח הצמצום א' שבו.