זהר

שיג) ת"ח, מה כתיב, ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו. מאי בעקב עשו. וכי ס"ד דהוה אחיד ידיה ברגליה, לאו הכי. אלא, ידו אחזת במאן דההוא דהוה עקב, ומנו עשו. דהא עשו עקב אקרי, משעתא דעקב ליה לאחוי, ומיומא דאתברי עלמא עקב קרי ליה קודשא ב"ה, דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אנת דאקרי עקב, תשופנו בקדמיתא. ולבסוף הוא דימחי רישך מעלך. ומנו. סמא"ל. דאיהו רישא דחויא, דמחי בהאי עלמא.

פירוש הסולם

שיג) ת"ח מה כתיב וכו': בוא וראה, מה כתוב, ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. מהו בעקב עשו, וכי יעלה על דעתך, שידו אוחזת ברגלו. אינו כן. אלא ידו אוחזת בההוא, מי שהוא עקב, ומי הוא, הוא עשו. כי עשו נקרא עקב, משעה שעקב אותו אחיו, ומיום שנברא העולם קרא אותו הקב"ה עקב. כי עשו הוא בחינת נחש שכתוב בו, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. שפירושו, אתה שנקראת עקב, תשופנו תחילה ולבסוף הוא ישוף ראשך מעליך. ומי הוא ראשו, הוא סמאל. שהוא ראש הנחש, שמכה בעולם הזה.