זהר

שד) וכד אתתקנת תורה שבעל פה לגביה, הוא מפתחא דילה, ודאי כדין משכיל לדוד. ומגו דירתא תורה שבעל פה, אתוון למפרע. על דא אקרי תשר"י תש"ר איהו, אבל בגין דאיהו רזא דשמא קדישא חתים ביה קודשא בריך הוא, את דשמיה י'. במזבח, חתים ביה ה' הרשת עד חצי המזבח. אתת ז דבורה, וחתים ביה ו', והיינו דכתיב ותשר דבורה. ובאתר דא, חתימו דשמא קדישא, דאחתים ביה.

פירוש הסולם

שד) וכד אתתקנת תורה וכו': וכשמתתקנת אליו תורה שבעל פה, שהיא המלכות, הוא, עטרת יסוד, נעשה למפתח שלה, דהיינו ליסוד המלכות. ודאי אז נקרא היסוד משכיל לדוד. שהיא המלכות. ומשום שיורש אותו תורה שבעל פה, שהיא המלכות ונעשה ליסוד שלה הנקרא רש"ת (כנ"ל ב"ב דף קס"ב ד"ה אינון) המאירה ממטה למעלה, וע"כ, בה, האותיות למפרע. וע"כ נקרא אז היסוד שלה, בשם תשרי, שהאותיות הן למפרע, בדרך השר"ק. תש"ר הוא, אבל משום שהוא סוד השם הקדוש, דהיינו מלכות, חתם בו הקב"ה אות משמו, שהוא י'. ונקראת משום זה תשרי. במזבח, שהוא ג"כ שם המלכות, חתם בו ביסוד שלה, ה' דהויה דהיינו ה' של הרשת עד חצי המזבח. באה דבורה, שהיא ג"כ שם המלכות, חתם בה ו', והיינו שכתוב, ותשר דבורה. ובמקום הזה, שהוא יסוד המלכות, החותם שלהשם הקדוש שחתם בו.
פירוש. כי האותיות רש"ת הם שם יסוד המלכות. וז"א חתם שמו שהוא יה"ו באותיות רש"ת אלו, בג' מקומות, כאן בתשר"י י'. וברש"ת המזבח ה'. ובותשר דבורה ו'.