זהר

שג) קום סבא, הוי מחי לכל סטרין, בשעתא דסליק משה לקבלא אורייתא, מסר ליה קב"ה שבעין מפתחן דאורייתא. כד מטא לתשעה וחמשין, הוה חד מפתחא גניז וסתים, דלא הוה מסר ליה, אתחנן לקמיה. אמר ליה, משה, כל מפתחן עלאין ותתאין בהאי מפתחא תליין. אמר לקמיה, מאריה דעלמא, מה שמיה. אמר ליה איתן. וכל אינון איתנים ביה תליין, וביה קיימן לבר מגופא דתורה שבכתב איהו. אודע ליה, ומשכיל ליה, איהו עקרא ומפתחא דתורה שבכתב.

פירוש הסולם

שג) קום סבא הוי וכו': קום זקן, הכה לכל הצדדים. בשעה שעלה משה לקבל התורה, מסר לו הקב"ה ע' מפתחות התורה, שהן ז"ס חג"ת נהי"מ, שבכל אחת עשר ספירות, והן ע'. כשהגיע לחמשים ותשעה, שהוא יסוד שבע"ס דיסוד, היה מפתח אחד גנוז וסתום, שהוא מלכות דע"ס שביסוד, שנקרא עטרת יסוד, שלא היה מסר לו, התחנן לפניו, אמר לו, משה, כל מפתחות עליונים ותחתונים תלוים במפתח הזה. כי העטרה ה"ס המסך דצמצום ב', שבו נתקנו כל פרצופי ו"ק שבה' פרצופין דאצילות, והוא המפתח של כל המוחין, (כמ"ש בהקדמת ס' הזהר, ד' מ"ה, ד"ה ההוא גליפי, ע"ש כל ההמשך) אמר לפניו רבון העולם, מה שמו, אמר לו איתן, וכל האיתנים תלוים בו, כי נה"י שמחזה ולמטה הנקראים איתנים, הם פרצוף ו"ק של הגוף. וחג"ת שמחזה ולמעלה הם ג"ר של הגוף. וע"כ שולט בהם המפתחא, שהוא עטרת יסוד, (כמ"ש שם בהקסה"ז דף מ"ד ד"ה וטעם ע"ש) ובו מתקיימים, נה"י, שהם מחוץ לגוף של תורה שבכתב, שהוא ז"א, כי מחזה ולמטה נבחן, שהוא מחוץ לגוף שהוא חג"ת. הוא, ז"א, מודיע אותו, היינו השפעת הדעת, ומשכיל אותו. והוא, עטרת יסוד, הוא העיקר, והמפתח של תורה שבכתב. שהוא ז"א. כי לולא המסך הזה דעטרת יסוד, שה"ס צמצום ב', לא היה ז"א ראוי לקבל הג"ר. (כמ"ש בבראשית א דף ז' ד"ה וכבר, ע"ש).