זהר

רסד) תבנה חומות ירושלים, וכי מן יומא דאשתדל בבנין בי מקדשא עד כען, לא בנה לון. אי חומות ירושלם עד כען לא בנה, בי מקדשא על אחת כמה וכמה. אלא קודשא בריך הוא, כל עובדוי, לאו כעובדי דב"נ. בני נשא כד בנו בי מקדשא לתתא, בקדמיתא עבדו שורי קרתא, ולבסוף עבדו בי מקדשא. שורי קרתא בקדמיתא, בגין לאגנא עלייהו, ולבתר בניינא דביתא. קב"ה לאו הכי, אלא בני בי מקדשא בקדמיתא, ולבסוף, כד יחית ליה משמיא, ויותיב ליה על אתריה, כדין יבנה חומות ירושלם דאנון שורין דקרתא. וע"ד אמר דוד ע"ה, היטיבה ברצונך את ציון בקדמיתא, ולבתר תבנה חומות ירושלם.

פירוש הסולם

רסד) תבנה חומות ירושלים: שואל, וכי מן היום שהשתדל בבנין בית המקדש עד עתה עוד לא בנה אותם, ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, הבית המקדש, על אחת כמה וכמה שלא בנה. ואיך אמר הטיבה ברצונך את ציון, שהוא בהמ"ק. כי מתחילה בונים החומות, ואח"כ בית המקדש. ומשיב, אלא הקב"ה, כל מעשיו אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים בית המקדש למטה, מתחילה עושים חומות העיר, ולבסוף בית המקדש. חומות העיר מתחילה כדי להגן עליהם, ואח"כ בנין הבית. הקב"ה, אינו כן, אלא בונה בית המקדש בתחילה, ולבסוף, כאשר הורידו מן השמים ומושיבו על מקומו, אז יבנה חומות ירושלים, שהם חומות העיר. וע"כ אמר דוד עליו השלום, הטיבה ברצונך את ציון מתחילה, ואח"כ תבנה חומות ירושלים.