זהר

רטו) היינו ושבח אני את המתים שכבר מתו, אדמת עפר אינון אתוון וקלא אתער ואודע והכי אמר בבניינא תניינא. עפר, עפר קדמאה. אדמת תניינא, דאתתקן עקר קדמאה פסולת לגביה.

פירוש הסולם

רטו) היינו ושבח אני וכו': היינו, ושבח אני את המתים שכבר מתו, שהן האותיות אדמת עפר, כלומר הן המתים מבחינת עפר והן המתים מבחינת אדמת. וקול נתעורר ומודיע ואומר כן, בבנין השני. שהוא גוף המגולגל, והוא המתקן הן גוף המת, שהוא מבחינת עפר. והן גוף עצמו שהוא בחי' אדמת. והוא שאומר, ושבח אני את המתים, דהיינו שמתקן אותם. עפר, היינו עפר הראשון, שהוא גוף המת. אדמת, היינו השני שנתקן, שהוא גוף המגולגל. אשר עקר הראשון הוא פסולת אצלו. כי גוף המת בלי בנים, שהוא עקר, הוא אצל גוף שנתגלגל, בבחינת פסולת, שהוא המתקן אותו. וע"כ אומר ושבח אני את המתים, דהיינו שמתקן אותם.