זהר

קפט) אבל כד תהוון מטאן לגביה, אמרו ליה, ואדכרו ליה, יומא דתלגא, כד זרענא פולין, לחמשין ותרין גוונין. דהא אתה כהן, הכא אתקשר כוס דברכה בימינא, בלא פרודא כלל. ובגין כך, אתה כהן לעולם, הכא אתקשר כוס בימינא, כדקא יאות.

פירוש הסולם

קפט) אבל כד תהוון וכו': אבל כשתהיו מגיעים אליו, אמרו לו והזכירו לו, יום השלג, כשזרענו פולין לחמשים ושנים גוונים. כי אתה כהן, פירושו, כאן נקשר כוס של ברכה, שהיא המלכות הנקראת אתה, בימין, שהוא החסד שנקרא כהן, בלא פרוד כלל. ומשום זה אתה כהן לעולם, כי כאן נקשר הכוס, שהוא המלכות, כראוי. וע"כ קיים, לעולם.
ענין יום השלג וזריעת הפולין לב"ן גוונין, כבר נתבאר לעיל (אות ע"ד) שיום השלג, הוא בעת שהמלכות נאחזת בקו שמאל לבד, שאז היא מלאה דינים המכונים קרח ושלג, וזה נמשך עד שבא קו האמצעי, שהוא ז"א, ומעלה המסך דמלכות אל הבינה, וכו' שה"ס זריעת הפולין, ואז מתגלים החסדים, והארת החכמה שבשמאל שבבנין המלכות, מתלבשת בחסדים האלו, שה"ס אתה, ואז מסתלקים הדינים דשלג והחכמה מאירה בכל השלמות. וזה שרמז הסבא שעל ענין זה סובב הכתוב, אתה כהן לעולם. כי אחר שאתה שהוא המלכות נקשרת בחסדים שה"ס כהן ע"י זריעת הפולין של קו האמצעי אז הוא מתקיים לעולם.