זהר

קפד) ד"ה, ת אמאי ד"ה. אלא ד', א באתדבקותא ב דרע בהדה, איהי דל"ת, מסכנא ג איהי, ואצטריך לאתבא בגלגולא, לאתעכלא ההוא רע, ולמתבלי בעפרא. ולבתר לצמחא בסטרא דטוב, ולנפקא ממסכנו לעתירו, וכדין ה'. ועל דא, יה"ו ד"ה.

פירוש הסולם

קפד) ד"ה אמאי ד"ה וכו': שואל, הנוקבא מרומזת באותיות ד"ה, למה ד"ה. ומשיב, אלא ד' נקראת הנוקבא, בעת שדבקות הרע עמה, דהיינו בעת שהיא בבחינת שמאל בלבד, והיא דבוקה באחורי הדכר. היא דל"ת שפירושו שהיא עניה, וצריכה לשוב בגלגול, דהיינו הגלגולים מן יהודה עד דוד המלך לבער רע ההיא, ולבלות בעפר ולצמוח אח"כ בצד הטוב, דהיינו ע"י בנין או"א מחדש, בסו"ה ויבן ה' אלקים את הצלע וגו', ולצאת מעניות לעשירות ואז נקראת ה' ועל כן יהודה, הוא אותיות יה"ו ד"ה, שיה"ו חג"ת דדכר, ד' ה' הם הנוקבא בב' מצבים שלה הנ"ל המתחברת עם הדכר.