זהר

קפג) בקדמיתא, דיוקנא דלעילא הוה כלא ראובן: או"ר ב"ן. ויאמר אלהים יהי אור, ימינא אור. שמעון שמאלא אור בההוא סיגא דדהבא בהדיה שם עון. לו"י: חבורא דכלא, לאתחברא מתרין סטרין. יהודה: נוקבא בהדי דכורא מתדבקת, יה"ו, דא דכורא. ד"ה, דא נוקבא דהות בהדיה.

פירוש הסולם

קפג) בקדמיתא דיוקנא דלעילא: בתחילה הצורה שלמעלה היתה הכל, שאפילו רחל, עלתה והיתה למעלה מחזה. ראובן הוא אותיות אור בן, שה"ס ויאמר אלקים יהי אור, שהוא ימין, דהיינו חסד, של ז"א. שמעון, הוא שמאל, והוא אור, עם ההיא פסולת של זהב, כי שמעון הוא אותיות שם עון. שהוא שמאל, גבורה דז"א. לוי, היא חיבור הכל, להתחבר ב' הצדדים. כי הוא קו האמצעי המחבר ימין עם השמאל. והוא תפארת דז"א. ואחר שיצאו חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, יצאה הנוקבא הנק' רחל. והיינו יהודה, שהיא הנוקבא, והנוקבא מתדבקת בדכר, שהוא חג"ת דז"א, יה"ו זה דכר, דהיינו חג"ת ד"ה זו היא הנוקבא, רחל, שהיתה עמו, עם הדכר.