זהר

קכג) בכה, פתח ואמר, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. האי קרא אוקמוה, והכי הוא. אבל צאינה וראינה, וכי מאן יכיל למחמי במלך שלמה, דהוא מלכא דשלמא דיליה, והא סתים הוא, מכל חילי מרומין דלעילא, בההוא אתר, דעין לא ראתה אלהים זולתך. ואת אמרת צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה. ותו, דהא כבוד דיליה, כלהו מלאכי עלאי שאלי ואמרי, איה מקום כבודו.

פירוש הסולם

קכג) בכה פתח ואמר וכו': בכה פתח ואמר, צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה וגו'. מקרא זה העמידוהו, וכך הוא, אבל צאנה וראנה, וכי מי יכול לראות במלך שלמה, שהוא המלך שהשלום שלו, דהיינו ז"א, והרי הוא סתום מכל צבאות מרומים שלמעלה במקום ההוא, דעין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא בינה, ואתה אמרת צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה. ועוד, הרי כבוד שלו, כל מלאכים העליונים שואלים ואומרים, איה מקום כבודו. דהיינו ההסתר, ומהו השבח של, צאנה וראינה.