זהר

קיח) ואלין דמיכין באדמת עפר, אדמת, מאדמה. עפר מתבל. ועל אלין כתיב, ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. אי זכה ההוא רוחא ערטילאה, דתב כמלקדמין, לאתתקנא. זכאה איהו, דהא ההוא רוחא דאתמר ביה, דאתטמר בטנרא, יתתקן בההוא גופא קדמאה. ועל אלין כתיב אלה לחיי עולם ואלה לחרפות וגו'. כל אינון דלא זכו לאתתקנא.

פירוש הסולם

קיח) ואלין דמיכין באדמת וכו': ואלו הם הישנים באדמת עפר, אדמת נקרא על שם שהוא מאדמה, עפר נקרא על שם שהוא מתבל, ועל אלו כתוב, ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם, אם רוח ההוא הערום זכה, דהיינו הרוח של המת בלי בנים, כי חזר לעולם הזה כבתחילה, דהיינו בבן הנולד מן היבום, להתתקן הוא זכאי. כי רוח ההוא, שעזב בביאה הראשונה באשתו, שאמרנו בו, שנסתתר בסלע (לעיל אות קט"ז) יתתקן בגוף ההוא הראשון, שהניח המת בלי בנים. (כנ"ל אות קט"ו) ועל אלו כתוב, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות וגו' דהיינו כל אלו שלא זכו להתתקן.