זהר

קיא) אי זכה לאתדכאה כדקא יאות, תרווייהו אינון חד, לאתלבשא בהו נשמתא אחרא עלאה. כמה דאית לשאר בני עלמא, רוח, דזכאין בהו נשמתין, אינון דקדמן ואחידן בהו, ורוחא אחרא מלעילא. ונשמתא קדישא אתלבשא בהו. אוף הכי נמי, מדיליה ממש אית תרין רוחין, בגין לאתלבשא בהו נשמה עלאה.

פירוש הסולם

קיא) אי זכה לאתדכאה וכו': אם זכה להטהר כראוי, נעשו שניהם אחד, שיתלבש בהם נשמה אחרת עליונה. כמו שיש לשאר בני העולם, רוח, שהנשמות זוכות בו אלו שמקדימות ואוחזות בו, דהיינו נשמות הגרים, ועוד רוח אחר מלמעלה והנשמה הקדושה מתלבשת בהם בשניהם (כנ"ל אות ק"ז) אף כך, גם משלו ממש יש שני רוחות, דהיינו רוח עצמו ורוח שעזב באשתו בביאה ראשונה, כדי שיתלבש בהם הנשמה העליונה.