זהר

עה) אמרו במטו מינך מאן דשארי מלה הוא יימא. אמר לון, ודאי דידענא דזכאין אתון, ואית לרמזא לכון רמזא דחכימין, ועל מה דאנא אימא, כד תדכרון ליה סימנא דא, הוא ישלים על דא. השתא אית לומר, מאן הוא דאקרי בן לקודשא בריך הוא.

פירוש הסולם

עה) אמרו במטו מינך וכו': אמרו לו, בבקשה ממך, מי שהתחיל הדבר הוא יאמר. אמר להם ודאי שידעתי שצדיקים אתם, ויש לרמז לכם רמז חכמים. ועל מה שאני אומר לפניכם, כשתזכירו אותו, את ר"ש, סימן הזה, הוא ישלים על זה. דהיינו שישלים דברי. כי הסבא אינו מבאר להם, למה נקרא התחתון בן אל הקב"ה, וע"י הסימן שנתן, יבאר להם ר"ש את זה, וישלים את דבריו. עתה יש לומר מי הוא שנקרא בן אל הקב"ה.