זהר

עד) ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה. אמר ההוא סבא, חברייא, כד תהכון לגבי ההוא טינרא דעלמא סמיך עליה, אמרו ליה, דידכר יומא דתלגא דאזדרעו פולין לחמשין ותרין גוונין, והדר אקרינן האי קרא, והוא יימא לכון.

פירוש הסולם

עד) ואם לבנו ייעדנה וגו': אמר זקן ההוא, חברים, כשתלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא ר' שמעון, תאמרו לו, שיזכר יום השלג שנזרעו פולים לנ"ב אפנים. ואחר כך תקראו מקרא הזה, והוא יאמר לכם, פירושו.
ביאור הדברים, יומא דתלגא, הוא דינין דדכורא הנמשכים משליטת קו השמאל. (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר אות צ"ח בהסולם) זריעה פירושו, הכנת העלמת אור, שבסופו מתהפך ההעלם לגילוי גדול, שהוא כמו זריעת חטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל סופם לחזור ולצמוח מאה שערים. (כנ"ל פרשת בא אות נ"ז ע"ש) דאזדרעו פולין, פולין היא לשון נפילה, והוא הזריעה של עלית המלכות לבינה, שגרמה לנפילת בינה, ותו"מ מכל המדרגות למדרגה שמתחתיה. נ"ב גוונין, הוא רמז לבחינת בן שהוא אותיות נ"ב. והוקשה לו לסבא, לפרש הכתוב, אם לבנו ייעדנה, על הקב"ה שאיך אפשר לומר בנו של הקב"ה. ואיך אפשר שיהיה בחינת אב ובן במדרגות העליונות ולפיכך שלח אותם לר"ש, שהוא יבאר להם את זה.
וז"ש, כד תהכון לגבי ההוא טנרא וכו' שהוא ר"ש, אמרו ליה, דידכר יומא דתלגא, דהיינו יום שליטת קו השמאל שדינין שלו מכונים תלגא. דאזדרעו פולין לנ"ב גוונין, שאז ע"י קו האמצעי, עלתה המלכות לבינה, (כמ"ש פרשת לך דף י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש.) ובינה ותו"מ שלה נפלו לז"א, וכן עלתה המלכות לבינה דזו"ן, ובינה ותו"מ שלהם נפלו לנשמות הצדיקים. ועל ידי העלם הזה יצאו כל המוחין דזו"ן ובי"ע (כמ"ש בבראשית א' דף ז' ד"ה וכבר) וע"כ מכונה זה זריעת פולין. זריעה מפני שההעלם נעשה אח"כ בעת גדלות לגילוי גדול. פולין על שם נפילת חצאי מדרגות התחתונות מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. ונודע שעליה זו של המלכות לבינה, עשתה קשר בין בינה וז"א שחו"ב דבינה נעשו לבחינת או"א לז"א, וז"א נעשה לבן אליהם (כנ"ל פרשת יתרו דף צ' ע"א ד"י בד"ה כבד ע"ש) וז"ש לנ"ב גוונין, שהוא רומז על בן. שע"י זריעת הפולין נעשה קשר בין המדרגות, שחו"ב דעליון נעשו לאו"א והתחתון נעשה לב"ן, וע"כ כמו שז"א נעשה עי"ז בן לחכמה ובינה, כן נעשה הצדיק בן לז"א. ובזה רמז לר"ש, שיבאר זה לר' חייא ור' יוסי, ויבינו הכתוב ואם לבנו ייעדנה. שהצדיק התחתון נבחן לב"ן אל הקב"ה, כמו ז"א לבינה. (ועי' לעיל בראשית ב' דף קנ"ב ד"ה ביאור).