זהר

סז) תא חזי, רוחא דבר נש זכאה, אתעטר בדיוקנא בג"ע דלתתא, ובכל שבתי ומועדי ורישי ירחי, מתעטרן רוחי, ומתפשטן, וסלקין לעילא. כמה דעביד קב"ה, בההיא נשמתא עלאה קדישא לעילא, ה"נ עביד בהאי רוחא, לתתא בג"ע לתתא, דקא סלקת קמיה. ואמר דא איהי רוחא דפלניא גופא, מיד מעטרא לה קודשא בריך הוא להאי רוחא בכמה עטרין, ואשתעשע בה.

פירוש הסולם

סז) תא חזי רוחא וכו': בוא וראה, רוח של אדם צדיק, מתעטר בצורה בגן העדן התחתון. ובכל שבתות ומועדים וראשי חדשים, מתעטרים הרוחות ופושטים צורתם מג"ע התחתון, ועולים למעלה לג"ע העליון. וכמו שעשה הקב"ה בנשמה הקדושה למעלה (כנ"ל באות ס"ב) כן עושה עם הרוח הזה, שלמטה בגן העדן התחתון, שעלה לפניו. ואמר זה הוא הרוח של גוף פלוני. מיד מעטר הקב"ה לרוח הזה בכמה עטרות ומשתעשע בה.