זהר

מו) והפדה, מאי והפדה. פריק לה קב"ה השתא, דסלקא ריחא, עד לא תחמיץ, וסליק לה לרומי מרומים, במתיבתא דיליה, ואי תימא כיון דאתעשקת מההא סטרא אחרא, יהיב לה, כמה דאמרו לחסידי שאר עמין, ולאינון ממזרי ת"ח. אתא קרא ואוכח, לעם נכרי לא ימשול למכרה ודאי, בבגדו בה, דעשיק לה בעשיקו דגלגולא דטיקלא, אלא לישראל ודאי, ולא לאחרא. וכד נפקת מן טיקלא, לא תצא כצאת העבדים, אלא מתעטרא בעטרהא בארמא על רישיה.

פירוש הסולם

מו) והפדה, מאי והפדה וכו': כתוב והפדה, מהו והפדה. ומשיב, פודה אותה הקב"ה עתה, בעוד שמעלית ריח טוב, מטרם שתחמץ, ומעלה אותה לגבהי מרומים אל הישיבה שלו. ואם תאמר, כיון שנעשקה בידי צד האחר ההוא, נותן אותה, כמו שאמרו, (לעיל אות ל"א) לחסידי שאר העמים ולממזרים תלמידי חכמים בא הכתוב, ומוכיח, לעם נכרי לא ימשול למכרה ודאי, בבגדו בה, שעשק אותה בעושק גלגול המאזנים, אלא יתן אותה ודאי לישראל ולא לאחר. וכשיוצאת מן המאזנים, לא תצא כצאת העבדים אלא מתעטרית בעטרה ברמה על ראשה.