זהר

שפא) כי טובים דודיך, אהדר לגבי שמשא, דאנהיר לה לסיהרא, מגו נהירו דאינון בוצינין עלאין, ואיהו נטיל נהורא דכלהו, ואנהיר לסיהרא. ואינון בוצינין דמזדווגין ביה, מאן אתר נהרין. הדר ואמר מיין, מההוא יין דמנטרא, מההוא יין דאיהו חדוה דכל חדוון. ומאן איהו ההוא יין, דיהיב חיין וחדוה לכלא. דא אלהים חיים, יין, דיהיב חיין וחדוה לכלא.

פירוש הסולם

שפא) כי טובים דודיך: הכתוב חוזר אל השמש, שהוא ז"א עצמו, וע"כ אומר בלשון נוכח שהוא בגלוי, שהוא מאיר אל הלבנה, שהיא המלכות מתוך האור של המאורות העליונים, שהוא לוקח האור של כולם ומאיר אל הלבנה. ואלו המאורות המתחברים בו מאיזה מקום הם מאירים. חוזר הכתוב ואומר, מיין, דהיינו מיין ההוא המשומר, מיין ההוא שהוא חדוה של כל החדות. ומי הוא יין ההוא הנותן חיים וחדוה לכל. זה הוא אלקים חיים, שהוא בינה, שהוא יין הנותן חיים ושמחה לכל. והוא הארת החכמה הנמשכת מקו שמאל דבינה הכלול בימין.