זהר

שפ) ואי ביה תליין מה בעי יעקב הכא, דהא ביה תליין נשיקין. אלא ודאי הכי הוא. ישקני, ההוא דסתים לעילא. ובמה. בההוא רתיכא עלאה, דכל גוונין תליין ומתחברן ביה. והאי איהו יעקב. כמה דאמרינן, דביקותא לאתדבקא במלכא בברא דיליה הוא. וע"ד כתיב מנשיקות פיהו.

פירוש הסולם

שפ) ואי ביה תליין וכו': שואל, ואם בו תלוים הנשיקין, באבא, א"כ מה רוצה יעקב כאן, שהוא ז"א, הרי באבא תלוים הנשיקין, ולמה נאמר וישק יעקב לרחל. ומשיב, אלא ודאי כך הוא, שיעקב הוא הנושק, כי ישקנו, פירושו אותו הסתום למעלה, שהוא אבא, אבל במה. הוא על ידי מרכבה ההוא העליונה שכל הצבעים תלוים בה, ומתחברים בה, וזה הוא יעקב, דהיינו ז"א, שהוא קו האמצעי שגוונים דימין ושמאל כלולים בו, וחג"ת שלו הם מרכבה עליונה. כמו שאמרנו, בדבקות שיתדבק המלך, שהוא אבא, בבן שלו, שהוא ז"א. הנקרא בנו, בסו"ה מה שמו ומה שם בנו כי תדע. באפן שהנושק הוא יעקב, אבל הוא ממשיכן מאבא, שהוא דבוק בו. וע"כ כתוב מנשיקות פיהו, שהוא לשון נסתר, משום שהכונה היא על אבא שהוא נסתר.