זהר

שעה) ד' אתוון אינון, לגבי ד' רוחין. ואינון אהבה. ואיבא דלהון אהבה. כד מתחברן דא בדא, מיד אתער דא בסטר דא ודא בסטר דא. א'. מיד נפיק ה', ואתחבר בא', מתדבק בדבקו ברחימו. ואתערו תרין אתוון אחרנין, ב' ה', ואתכלילו רוחין ברוחין בדביקו דרחימו, ופרחין אלין אתוון מנייהו, בההוא רוחא דסליק, ומתעטרן ביה כדקא יאות.

פירוש הסולם

שעה) ד' אתוון אינון וכו': ד' אותיות הן לד' רוחות הנ"ל, והן ד' אותיות אהב"ה. כי רוח ז"א הוא א', ורוח המלכות הנכלל בז"א, הוא ה'. ורוח המלכות הוא ה', ורוח ז"א הנכלל במלכות הוא ב'. והפרי שלהם נקרא אהבה. כנ"ל בסמוך. כי כשמתחברים זה בזה, ז"א במלכות בחיבור הנשיקין, מיד נתעורר זה בצד זה, הרוח של המלכות נתעורר ונכלל ברוח של ז"א, וזה בצד זה הרוח של ז"א נכלל ברוח של המלכות, וע"כ א' שהוא רוחו של ז"א, מיד נפיק ה', שהיא רוח המלכות הנכלל עמו, ומתחברת בא' ומתדבק בדביקות ובאהבה. ומתעוררים ב' אותיות אחרות, ה' שהוא רוחה של המלכות עם ב', שהוא רוחו של ז"א הנכלל במלכות, ונכללו רוחות ברוחות בדבקות האהבה ופורחות אלו אותיות אהב"ה מהם, ובאות ברוח ההוא העולה כנ"ל, שהוא הפרי שלהם, וע"כ נקרא אהב"ה בשמם, והם מתעטרים בו כראוי. ונעשה כלול מד' רוחות ההם.