זהר

צט) תו פתח ואמר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, זכאין אינון ישראל, דלא יהב לון קב״ה לרברבא, או לשליחא, אלא ישראל אחידן ביה, והוא אחיד בהו, ומחביבותא דלהון קרא לון קב״ה עבדין. הה״ד כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. לבתר קרא לון בנים, הה״ד בנים אתם ליי׳ אלהיכם. לבתר קרא לון אחים, הה״ד למען אחי ורעי וגו'. ובגין דקרא לון אחים, בעא לשוואה מדוריה בהו, ולא יעדי מנייהו. כדין כתיב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

פירוש הסולם

צט) תו פתח ואמר וכו׳: עוד פתח ואמר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אשרי הם ישראל, שלא נתן אותם הקב"ה לשר, או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז בהם. ומאהבתם, קרא אותם הקב״ה, עבדים. ז״ש, כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. לאחר כך, קרא אותם, בנים. ז״ש, בנים אתם לה׳ אלקיכם. לאח״כ קרא אותם אחים. ז״ש, למען אחי ורעי וגו׳. ומשום שקרא אותם אחים, רצה לשים שכינתו בהם ולא יסור מהם. אז כתוב, הנה מה. טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.