זהר

כז) הנה כסה את עין הארץ, אית דאמרי, סיחון ועוג, דקטלי לון ישראל, דהוו עינא דארעא. אלא כד אייתי קב"ה ארבה על ארעא דמצרים, מה כתיב, ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ. אמאי, בגין דכל חרשין וקוסמין דעלמא, לא יכלין למעבד חרשין, אלא מלה חדא, בדרגא חדא, בזמנא חדא. ולעמא דא אייתי ארבה, מבולבל בכמה זיני מבולבלים אלין באלין, עד דלא יכילו כל חרשין וכל קוסמין למיקם קמייהו. ודא הוא ויכס את עין כל הארץ. והכא כתיב, הנה כסה את עין הארץ.

פירוש הסולם

כז) הנה כסה את עין הארץ: יש אומרים, שהם סיחון ועוג, שישראל הרגו אותם, שהיו עין הארץ. אבל, כשהביא הקב"ה על ארץ מצרים ארבה, מה כתוב, ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ. למה, משום שכל המכשפים והקוסמים שבעולם, אינם יכולים לעשות כישוף, אלא בדבר אחד, במדרגה אחת, בפעם אחת, ולעם הזה הביא ארבה מעורב, בכמה מינים מעורבים זה בזה עד שכל המכשפים וכל הקוסמים, לא היו יכולים לקום מפניהם. וזה הוא ויכס את עין כל הארץ, דהיינו שלא יכלו לקום מפניהם. וזהו שכתוב כאן, הנה כסה את עין הארץ. דהיינו שאי אפשר לקום מפניו.