זהר

תתמח) רקיע אית לעילא, על כל אלין רקיעין, ואיהו טמיר וגניז, וחותמא דגושפנקא דמשכנא שלטא על האי רקיע, והאי רקיע אקרי אדרא דמשכנא, ובהאי רקיע כל אינון חלונין, מסטרא דא, ומסטרא דא, ואחיד כל אינון סדורין דמשכנא. שית חלונין אינון רברבין על כלהו, וחד סתים לשלטא עלייהו.

פירוש הסולם

תתמח) רקיע אית לעילא וכו': יש רקיע למעלה על כל אלו הרקיעים, דהיינו הרקיע דבינה, שהוא למעלה מז' רקיעים שהם חג"ת נהי"מ, שעליו נאמר, מבטן מי יצא הקרח (כנ"ל לך אות רי"ב) והוא נסתר וגנוז, וחותם טבעת המשכן, דהיינו משכן העליון, שהוא בינה, (כנ"ל אות תקצ"ח) וחותם טבעת ה"ס מלכות דמדת הדין, הגנוז ברקיע הזה, שהיא גורמת לו להיות נסתר וגנוז ולא ידוע. ורקיע הזה נקרא, אדרא דמשכנא, דהיינו החדר של משכן העליון, וברקיע הזה יש כל אלו מאה החלונות הנ"ל שמצד זה ומצד זה, שממנו הם נמשכים לרקיע הג' שלמטה, והוא אוחז כל אלו הסדרים של משכן התחתון, שהוא המלכות. ששה חלונות הם גדולים מכולם, שהם חג"ת נה"י ואחד סתום, שהוא נגד חותם הטבעת הנ"ל שהוא המלכות דמנעולא, השולט עליהם. כלומר, המעלימה ומכסה אותם מהשגת התחתונים.