זהר

תתמו) אלין ככביא שלטי בכ"ה ופלגא נקודין דליליא, דאינון רגעי שעתא, ואינון דמגדלי נחשת דאינון סומקי ולהטי ונצצי. וכד אושיטו תלת זמנין נציצו לסטרא דמזרח, או חמש, או שבע, מלכי עמין ייתון על ההוא סטרא, וכל עתרא ודהבא יסתלק מההוא סטרא. ואי נציצו חד, תרין, ארבע, שית, דא בתר דא, אימתא ופחדא יפול, וישרי על ההוא סטרא. בטיש נציצו ושכיך, בטיש נציצו ושכיך, יתערו קרבי, ולא יתעבידו, דהא בההוא זמנא, אתערותא הוא לעילא קמי קב"ה, באינון ממנן דעלמא דשלטין על שאר עמין, וכן כגוונא דא בסטרא אחרא.

פירוש הסולם

תתמו) אלין ככביא שלטי וכו': אלו הככבים שולטים בכ"ה וחצי נקודות של הלילה, שהם רגעי השעה, ואלו מגדלים נחשת, ואלו אדומים ולוהטים ונוצצים, וכשהם מושיטים ג' פעמים התנוצצות לצד מזרח, או ה' פעמים או שבע, מלכי העמים יבואו על צד ההוא, וכל העושר והזהב יסתלקו מצד ההוא. ואם ההתנוצצות הוא פעם אחת, ב' פעמים, ד' ו', בזה אחר זה, אימה ופחד יפול וישרה על צד ההוא. ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, דופק ההתנוצצות ושוקט תתעוררנה מלחמות ולא יעשו, כי בזמן ההוא יש התעוררות לפני הקב"ה בממוני העולם השולטים על שאר העמים. וכן כעין זה בצד האחר מערב.
ביאור הדברים. כי נתבאר שאלו שבצד דרום כוללים ג"כ אלו שבצד צפון, להיותם ב' מחברות, אחת בת חמש יריעות לדרום ואחת בת שש יריעות לצפון. וכשאנו מחלקים ביניהם החמשים קרסים נמצאים כ"ה קרסים לצד דרום וכ"ה קרסים לצד צפון, אמנם גנוז בהם נקודת המנעולא כנ"ל, שהיא מלכות דמדת הדין הגנוזה בין שניהם, וע"כ נבחן שהנקודה נחלקה לב' חצאים חציה לדרום ויש בדרום כ"ה ופלגא נקודה, וחציה לצפון, ויש גם בצפון כ"ה ופלגא נקודה. וז"ש אלין ככביא שלטא בכ"ה ופלגא נקודין דליליא, דהיינו אם תחלק שליטת ק' הככבים לי"ב שעות הלילה, יהיו נ' דדרום צפון עד חצות, להיותם ב' קוין ימין ושמאל דלילה, ונ' דמזרח מערב, שהם קו אמצעי, מאירים מחצות ולהלאה. (כנ"ל ויחי דף קל"ח ד"ה וג'). ואלו חמשים הככבים דדרום צפון מתחלקים בשליטתם לב' חלקים שבכל אחת כ"ה ופלגא נקודה. דאינון רגעי שעתא, שהם מאירים ברגעים של השעה, באפנים שונים בזה אחר זה, כמ"ש לפנינו. ואינון דמגדלי נחשת, דהיינו מצד דרום, אינון סומקי ולהטי ונצצי, שהם אדומים מכח הדין וכו' כנ"ל. וכד אושיטו ג' זמנין נציצו, כשהככבים דדרום השולטים בכ"ה ומחצה נקודה, דהיינו עם הארת המנעולא כנ"ל. מושיטים ג' פעמים התנוצצות, דהיינו מג' ספירות חג"ת שבהם אשר בת"ת שבהם הוא מקום המנעולא להיותם בחינת ג"ר של הרקיע, כנ"ל, והתנוצצות הזה מגיע לסטרא דמזרח, שהוא קו האמצעי שהוא הו"ק של הרקיע כנ"ל ששם מקום הארת החכמה, שה"ס העושר והזהב, אז וכל עותרא ודהבא יסתלק מההוא סטרא, כי בכל מקום שמגיע התנוצצות המנעולא תיכף מסתלקים משם כל האורות (כנ"ל ויצא י"ג ד"ה סתרא) או חמש או שבע, חמש היינו הוד, ששם משכן כל הדינים. שבע, היינו מלכות, ששם מקום הדינים בעצם.
וזה אמרו, ואי נציצו חד תרין ארבע שית דא בתר דא, התנוצצות אחת הוא חסד. שתים הוא גבורה. ארבע הוא נצח. שית הוא יסוד. וכיון שחסר שם ת"ת, והוד ומלכות שהם מקומות הדין, ע"כ, אימתא ופחדא יפול וישרי על ההוא סטרא, כי אע"פ שמקומות הדין לא התנוצצו, עכ"ז יש בהם התכללות מן הדינים, וע"כ יפול עליהם אימה ופחד, אבל האורות לא יסתלקו. ואם בטיש נציצו ושכיך בטיש נציצו ושכיך, זה יורה שהדין דמנעולא אינו נקלט שם, כי ע"כ מתנוצץ ודועך, וזה אינו מפיל אפילו פחד ואימה, אלא זה יורה, יתערו קרבי ולא יתובידו, דהיינו שהדין עתיד לקלוט בהם ויהיו מלחמות, אבל עתה עוד לא נעשו. כי יורה, דהא בההוא זמנא אתערותא הוא לעילא קמי קב"ה וכו' שיש רק התעוררות לעשות הדין בממונים של העמים, אבל לא עתה. וכן כגוונא דא בסטרא אחרא, דהיינו בצד מערב, אם התנוצצות כ"ה ופלגא נקודה תגיע שמה. יהיה שם ג"כ כנ"ל בצד מזרח. ומשמיענו בזה שאע"פ שהמנעולא גנוז בדרום צפון, מ"מ אינו פוגם שמה להיותו שם למטה מהן, ואין הדין פוגם ממטה למעלה, ועיקר הפגם הוא משם ולמטה דהיינו למזרח מערב, כל עוד שאינו גנוז כהלכה.