זהר

תתמד) וכד שמשא אזיל באינון חלונין ומשקופין די ברקיעא נציץ בנציצו, ואלין ככביא נפקי לאתנצצא מההוא נציצו דשמשא ואצטבעו, מנהון סומקין כגוונא דנחשת, ומנהון ירוקין כגוונא דזהב, ועל דא, אלין סומקין, ואלין ירוקין. חמשים אינון באינון חמשים חלונין, וחמשים אינון באינון חלונין אחרנין. דלסטר מזרח אינון ירוקין, דלסטר דרום אינון סומקין, בהו אתאחד סיומא דמשכנא.

פירוש הסולם

תתמד) וכד שמשא אזיל וכו': וכשהשמש הולך באלו חלונות וחפירות שברקיע ונוצץ בהתנוצצות, יוצאים אלו הככבים להתנוצץ מהתמצצות ההיא של השמש, ומצטבעים, מהם אדום כעין הנחשת, ומהם ירוק כעין הזהב, וע"כ אלו אדומים ואלו ירוקים. חמשים ככבים הם באלו חמשים חלונות, וחמשים הם באלו החלונות האחרים. שבצד מזרח הם ירוקים. ולצד דרום הם אדומים, בהם נאחז סיום המשכן. משקופין, פירושו חפירות ובקעים, כי על המלה, נקיק מתרגם שקיפא (ירמיה ט"ז).
פירוש. אלו הככבים והחלונות הם בחינת הקרסים והלולאות שבמשכן, כי החלון יש בו חלל כמו הלולאות, והככבים שה"ס הקרסים נעוצים בהם. ונבחן שתי לולאות כנגד כל חלון. והם מאה קרסים, דהיינו חמשים קרסי זהב שבעשר יריעות שש וכו', וחמשים קרסי נחושת שבעשתי עשרה יריעות עזים, שה"ס מאה הככבים הנ"ל. וז"ש מנהון סומקין כגוונא דנחשת שהם בחינת חמשים קרסי נחשת. ומנהון ירוקין כגוונא דזהב, שהם בחינת חמשים קרסי זהב. דלסטר מזרח אינון ירוקין, שהם בחינת קרסי זהב. והמזרח כולל בתוכו גם המערב, כי יש שתי מחברות בנות חמשה יריעות, המחברת האחת לצד מזרח והמחברת הב' לצד מערב. ומשום שמזרח הוא השולט מזכיר רק הצד המזרחי, דרום אינון סומקין, שהם בחינת קרסי נחשת, וכולל עמו גמ צד צפון, כי גם כאן יש שתי מחברות, אחת בת חמש יריעות, ואחת בת שש יריעות, וע"כ המחברת האחת הוא לצד דרום והעשיה לצד צפון. ומשום שהדרום הוא השולט ע"כ מזכיר רק צד דרום.
והטעם שהעשר יריעות שש וכו' בקרסי זהב, שהם עיקר המשכן, הם במזרח ומערב של הרקיע, ועשתי עשרה יריעות עזים בקרסי נחשת, שהם רק לאהל על המשכן, דהיינו לשמירה (כנ"ל אות תרי"ד) הם בדרום צפון של הרקיע. הענין הוא, כי המדובר כאן ברקיע הג' שהוא ת"ת, שבו גנוז המנעולא להיותו קו האמצעי, ונודע שבכל מדרגה יש בה ג' קוין, וכשמחלקים המדרגה לג"ר וו"ק נבחן שהמנעולא גנוזה בג"ר, ובו"ק משמשת המפתחא, וע"כ יש הארת החכמה רק בו"ק ולא בג"ר, (כמ"ש לעיל בהקדמת ספר הזהר דף מ"ד ד"ה וטעם ע"ש) גם ידעת שב' הקוין ימין ושמאל נבחנים לג"ר כלפי קו האמצעי, שהוא ו"ק אליהם. (כנ"ל אות תתל"ז בהסולם ד"ה ונודע) ולפיכך בדרום וצפון של רקיע הג' שהוא קו המצעי גנוז בהם המנעולא מתחתיהם, ואין הארת חכמה יכולה להאיר בהם. ומשום זה, ה"ס עשתי עשרה יריעות עזים, שעזים יורה על דין העז שבהם ממלכות דצמצום א' שה"ס המנעולא, וע"כ נתקנו רק לשמירה על המשכן, (כנ"ל אות תרי"ד) וע"כ הם בחינת קרסי נחשת, שהם אדומים כנחשת הרומזת על דין, ואע"פ שאין הדינים פוגמים ממטה למעלה, עכ"ז נחשבים לדין משום שאין בהם הארת החכמה. אבל מזרח מערב של הרקיע הג', שהוא בחינת קו אמצעי שבתפארת ובחינת ו"ק שבו, אין שם מנעולא אלא מפתחא וע"כ הם ראוים לקבל הארת החכמה, שה"ס זהב, והם ירוקים מצד קו האמצעי מזרח, שצבעו ירוק כנודע, וע"כ הם בבחינת קרסי זהב, וזה אמרו, בהו אתאחד סיומא דמשכנא, היינו בככבים האדומים שה"ס קרסי נחשת, דהיינו בחינת עשתי עשרה יריעות עזים, שסיום המשכן, שה"ס המלכות דצמצום א' הנקראת מנעולא, מתאחז וגנוז בהם, כמבואר.