זהר

תתלז) רוב משריין דככביא ומזלי, כלהו נפקין ובראשיתא דליליא, עד תלת שעתי חסר רביעא. מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין. ואינון ככביא כלהו לא משמעי לבטלה, ולא אתחזון לבטלה. ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא, בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו. ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא, וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא, עד ההיא שעתא, כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא, דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא, או ההוא דשאה, מיד אשלים שמושיה, ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא. והא אינון לא קיימין לבטלה, כיון דאשלימו שמושייהו, לא אתחזון יתיר בהאי עלמא, ועיילין לאתרייהו.

פירוש הסולם

תתלז) רוב משריין דככביא וכו': רוב מחנות הככבים ומזלות, יוצאים כולם בתחילת הלילה עד שלש שעות חסר רבע. משם ולהלאה אינם יוצאים רק ככבים קטנים. ואלו הככבים, כולם אינם משמשים לבטלה ואינם נראים לבטלה. ויש ככבים המשמשים כל הלילה, כדי להצמיח ולגדל כל אלו הדברים שנתמנו עליהם. ויש ככבים המשמשים עד חצות לילה, ומצמיחים ומגדלים מתחילת הלילה עד שעה ההיא כל אלו הדברים שנתמנו עליהם. ויש ככבים המשמשים זמן מועט מלילה, שאחרי שהם נראים עם אותו עשב או אותו דשא נשלם מיד שמושו, ואינו צריך יותר לשמש בלילה ההוא, שהרי הם אינם עומדים לבטלה, וכיון שגמרו שמושם אינם נראים יותר בעולם הזה, ונכנסים למקומם.
פירוש. שתי עשרה שעות הלילה, מתחלקות בב' אפנים (עי' ברכות ג') א) לג' משמרות כנגד ג' קוין, שבכל משמר ד' שעות, כנגד חו"ג תו"מ. והם י"ב. אפן ב) הם מתחלקות לד' משמרות, כנגד חו"ג תו"מ, שבכל משמר ג' שעות כנגד ג' קוין, והם י"ב שעות, ובכל קו דהיינו בכל שעה, כלולות ד' המשמרות חו"ג תו"ם, שהם ד' רבעים שבכל שעה. ונמצא י"ב רבעי שעה בכל משמר מן ד' המשמרות. דהיינו ג' קוין שבכל קו יש חו"ג תו"מ.
ונודע, כשאנו מבחינים בג' קוין לפי עצמם, יהיו תמיד ב' קוין, עליונים בבחינת ג"ר, וקו האמצעי בבחינת ו"ק, שבג' קוי חב"ד יהיו חו"ב ג"ר ודעת ו"ק. ובג' קוי חג"ת יהיו חו"ג ג"ר ות"ת ו"ק. ובג' קוי נה"י, יהיו נו"ה ג"ר ויסוד ו"ק. (עי' לעיל בראשית ב' דף ל"ט במראות הסולם אות י"א וי"ב) והטעם הוא כי כן יצאו ג' קוין בשורשם בבינה, שב' קוין ימין ושמאל שה"ס חלם שורק, הם בינה עצמה שהיא ג"ר, אבל קו אמצעי הוא מז"א שעלה לבינה, שהוא ו"ק. ולפיכך כאן בג' שעות שבתחילת הלילה, שהם משמר הא', חסד, שבו ג' קוין שהם ג' שעות, וכל שעה כלולה מד' רבעים חו"ג תו"מ כנ"ל, נבחן, ששעה השלישית ממשמר הא', שהיא קו האמצעי, היא חסרה מלכות. כי כן נבחן בכל מדרגה ומדרגה, שהמלכות דאותה מדרגה, שה"ס מנעולא, נמצאת גנוזה בג"ר באותה מדרגה דהיינו בב' קוין העליונים, והו"ק דאותה מדרגה שהוא קו האמצעי, חסרה המלכות, כי מסיימת במפתחא, שהיא עטרת יסוד, וחסרה מלכות. (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף מ"ד ד"ה וטעם).
וזה אמרו, רוב משריין דככביא ומזלי כלהו נפקין בראשיתא דליליא עד תלת שעתי חסר רביעא, שהם מבחינת משמר הא', מד' משמרות חו"ב תו"מ, שהוא חסד, ויש בו ג' שעות חסר רבע, שהם י"א רבעים, ורבע הד' מקו האמצעי חסר, כנ"ל. ומתוך שהם מבחינת חסד, הם ככבים גדולים, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין, דהיינו כל אותם השייכים לג' משמרות אחרים, גבורה ות"ת ומלכות, הם קטנים ביחס הראשונים שהם מבחינת חסד. דהיינו משמר הא' כנ"ל. ויש ככבים המשמשים כל הלילה, דהיינו שנמשכים מכל ד' המשמרות והם גדולים כראשונים ממשמר הא', אלא שהם מועטים, ורובם הם נמשכים ממשמר הא' לבד כנ"ל. וזה אמרו, ואית כוכביא דקא משמשי כל ליליא בגין וכו'. כי יש בהם כל ד' המשמורות חו"ב תו"מ. ואית כוכביא דקא משמשי עד פלגות ליליא כי יש בהם רק ב' משמורות הראשונות, שהם חסד וגבורה, וחסרים ב' משמורות האחרות, ת"ת ומלכות שמחצות והלאה. וגם אלו גדולים אלא מועטים.
ונודע שאע"פ שג"ר דחכמה אינם מאירים בעולמות אלא רק ו"ק דחכמה, מ"מ תחילה יוצאות גם ג"ר דחכמה, כי אי אפשר שיצאו ו"ק דחכמה בחסרון ג"ר, אלא אחר שהג"ר הספיקו להוציא את הו"ק דחכמה תכף נעלמים (כמ"ש לעיל בראשית א' דף פ' ד"ה אמנם ע"ש). וז"ש ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא, דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא וכו' מיד אשלים שמושיה וכו', כי, כיון שהספיקו לגלות מהם הו"ק דחכמה, כבר השלימו שמושם, ומיד נעלמים.