זהר

תתלד) אלא בכל אתר איהו אמר גדול יי', והכא אמר גדול אדונינו. מ"ט. אלא התם דאיהו אמר גדול יי' ומהלל מאד. בדרגא עלאה קאמר. והכא דכתיב גדול אדונינו בדרגא תתאה קאמר, דאיהו אדון כל הארץ. מה כתיב לעילא מהאי קרא, מונה מספר לככבים לכלם שמות יקרא. אי כל בני עלמא מיומא דאתברי אדם, יתכנשון לממני ככביא, לא יכלין, כד"א וספור הככבים אם תוכל לספור אותם. וקב"ה מה כתיב ביה, מונה מספר לככבים לכלם שמות יקרא. מ"ט. בגין דכתיב גדול אדונינו ורב כח וגו'. כמה דלית מספר לככבי שמיא, בר מניה. אוף הכי איהו כתיב ביה, ולתבונתו אין מספר.

פירוש הסולם

תתלד) אלא בכל אתר וכו': ומשיב, אלא בכל מקום הוא אומר גדול הויה, וכאן אומר, גדול אדוננו, מהו הטעם. אלא שם שהוא אומר, גדול ה' ומהולל מאד, אומר במדרגה העליונה, בז"א, וכאן שכתוב, גדול אדוננו, אומר במדרגה התחתונה, שהוא מלכות, שהוא אדון כל הארץ. מה כתוב למעלה ממקרא הזה, מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא. אם כל בני העולם מיום שנברא האדם, יתקבצו למנות הככבים לא יוכלו, כמש"א, וספור הככבים אם תוכל לספור אותם. והקב"ה מה כתוב בו, מונה מספר לכבבים לכולם שמות יקרא. מהו הטעם. משום שכתוב, גדול אדונינו ורב כח וגו'. כמו שאין מספר לכוכבי השמים חוץ מהקב"ה, אף כן הוא, כתוב בו, ולתבונתו אין מספר.
ביאור הדברים. הככבים נמשכים משמאל, וע"כ אינם מאירים רק בלילה, שהוא שמאל. והחומר של הככבים הוא חומר חשוך ועב אלא שמקבלים אור מן המלכות דאצילות, והעוביות של הככבים באה מג' בחינות דין, מדינים דדכורא, הנמשכים משמאל, ומדינים דנוקבא הממותקת בבינה, ומדינים דנוקבא מצמצום א'. הדינים דנוקבא, נמשכים מצד דרום דהיינו מקו ימין, שבסוד נקודת החולם. והדינים דדכורא, נמשכים מצד צפון, דהיינו מקו שמאל שבסוד נקודת השורק.
וזה אמרו (באות תתלא) חמו תרין ככביא דנטלי, דא מהכא ודא מהכא, שככב אחד נסע מצד דרום, שבו דינים דנוקבא, וככב אחד נסע מצד צפון, שבו דינים דדכורא, ואערערו דא בדא ואטמרו, ונפגשו זה בזה ונעלמו. כי דינים דנוקבא ודינים דדכורא הם הפכים זה לזה, וכשנפגשים במקום אחד מבטלים זה את זה. כמו שאמרו ז"ל על הכתוב, ואשד הנחלים, מובא ברש"י, (במדבר כ"א), שהיו שם ב' הרים, באחד היו נקעים, דהיינו דינין דנוקבא. ובשני היו שדים בולטות נגד הנקעים וכו', שה"ס דינין דדכורא, ונכנסו הבולטות של זה בנקעים של זה וכו'. כמ"ש באורך לעיל (וירא דף י"ט ד"ה פירוש).
ומקשה על הכתוב, גדול אדוננו ורב כח, וכי לא ידענא דקב"ה גדול איהו ורב כח. ומשיב, גדול אדוננו בדרגא תתאה קאמר, דאיהו אדון כל הארץ, ומשמיענו בזה, שמדרגה זו, שהיא המלכות, היא מונה מספר לככבים. כי מספר, ה"ס הארת החכמה, ועל זה אומר גדול אדוננו ורב כח. כי הארת החכמה אינה מגולה בשום מדרגה אחרת חוץ מן המלכות. וז"ש וקב"ה, שהוא המלכות, מה כתיב ביה, מונה מספר לככבים, וכו' מ"ט בגין דכתיב, גדול אדוננו ורב כח וגו'. כי גדלות הזה אינו נמצא אלא באדוננו, שהוא המלכות. ואם תאמר, הרי הכתוב מסיים ולתבונתו אין מספר, ומשמע שגם במלכות אין מספר. וכלפי קושיא זו אומר, שהפירוש הוא, כמה דלית מספר לככבי שמיא בר מניה, אוף הכי איהו כתיב ביה, ולתבונתו אין מספר, דהיינו לאחרים חוץ ממנו אין מספר לתבונתו. אבל במלכות עצמה יש מספר.