זהר

ח) תאנא אמר ר׳ יצחק אמר ר׳ יהודה, כל עלמא כלהו לא אתחזי, אלא בחד עטירא דקוטפא בקיטרוי כד אתדן עלמא בדינא כליל ברחמי אתדן. ואי לאו, לא יכיל עלמא לקיימא, אפילו רגעא חדא, והא אוקימנא מלי, כמה דכתיב כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל.

פירוש הסולם

ח) תאנא א״ר יצחק וכו׳: למדנו אר״י א״ר יהודה, כל העולם כולו לא נראה, אלא בחיבור אחד המדובק בסבך שלו. כלומר שמדת הדין ומדת הרחמים, שהם מלכות ובינה, היו דבוקים ומסובכים זו בזו. וע״כ, כשנידון העולם, בדין הכלול, ברחמים נידון. דהיינו במלכות הכלולה בבינה. ואם לא, לא היה יכול העולם להתקיים אפילו רגע אחד. (כמ״ש לעיל ב״א דף ז׳ אות ג' ד״ה וכבר, ע״ש) והרי העמדנו הדברים כמו שכתוב, ​כי כאשר משפטיך לארץ, דהיינו הרחמים הנקראים משפט, צדק למדו יושבי תבל. היו יכולים לקבל הדין דצדק, שהוא מלכות, מחמת החיבור עם מדת הרחמים. עטירא פירושו חיבור ושיתוף, מלשון, דלא עביד עטרא (ב״ב כט:) שפירושו שטר שותפות. קוטפא פירושו דיבוק. מלשון נתר מקטף (נדה סו:) קוטרוי, פירושו סבך שלו, מלשון קטיר קא חזינא (יבמות סא:).