זהר

סט) אמר ליה, והא כתיב ויאמר יי׳ אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. אעשה לו השתא. אמר ליה הכי הוא ודאי, דאדם לבדו הוה, דלא הוה ליה סמך מנוקביה, בגין דהות בסטרוי כמה דאוקימנא. ומה דאמר אעשה לו עזר, הכי הוא, דלא כתיב אברא לו עזר, בגין דכתיב זכר ונקבה בראם. אבל אעשה כתיב. ומהו אעשה. אתקן. משמע דקודשא ב״ה נטיל לה מסטרוי, ותקין לה בתקונא, ואייתי לה קמיה. וכדין אשתמש אדם באנתתיה והוה ליה סמך.

פירוש הסולם

סט) אמר ליה והא וכו׳: א"ל והרי כתוב, ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. הרי שאשתו נבראה לבדה, והיתה כנגדו ולא דבוקה בו בגוף אחד. ומשיב, אעשה לו, היינו עתה אעשה לו שתהיה כנגדו, אבל מקודם לכן נבראו דבוקים זה בזה בגוף אחד. אמר לו, כך הוא ודאי שאדם היה לבדו, שלא היה לו עזר בנוקביה, משום שהיתה דבוקה בצלעותיו, כמו שהעמדנו. ומה שאמר, אעשה לו עזר, משמע שכך הוא, כי לא כתוב אברא לו עזר, שהוא משום שכתוב, זכר ונקבה בראם, שמשמע שתיכף בעת שנברא כבר היו זכר ונקבה. אבל אעשה כתוב, ומה אעשה. היינו אתקן. משמע, שהקב״ה לקח אותה מצלעותיו ותקן אותה בתקון, והביאה לפניו. ואז השתמש אדם באשתו, והיתה לו עזר.