זהר

תקכז) רבי יהודה ור' יוסי, הוו יתבי יומא חד אפתחא דלוד. אמר רבי יוסי לרבי יהודה, הא דחמינן דיעקב בריך לבנוי, חמינן ממה דכתיב, ויברך אותם, אבל אן ברכתא דלהון. א"ל כלא ברכאן אינון דבריך להן, כגון, יהודה אתה יודוך אחיך. דן ידין עמו. מאשר שמנה לחמו. וכן כלהו.

פירוש הסולם

תקכז) ר' יהודה ור' יוסי וכו': ר"י ור"י היו יושבים יום אחד בפתחה של לוד. אמר ר' יוסי לר' יהודה, זה שאנו רואים שיעקב ברך את בניו, אנו רואים ממה שכתוב, ​ויברך אותם, אבל איפוא הן הברכות שלהם. א"ל הכל הן ברכות שברך אותם, כגון, יהודה אתה יודוך אחיך. דן ידין עמו. מאשר שמנה לחמו. וכן כולן.