זהר

תקכה) ואי תימא, דלא גלי מאי דבעא לגלאה, א"ה אמאי כתיב באורייתא מלה דיעקב שלימא, ואתפגים לבתר, ולא אשתלים מלה. אלא ודאי אשתלים, כל מה דאצטריך לגלאה גלי וסתים, אמר מלה וגלי לבר וסתים לגו. ומלה דאורייתא לא אתפגם לעלמין.

פירוש הסולם

תקכה) ואי תימא דלא גלי וכו': ואם תאמר, שלא גילה מה שרצה לגלות, אם כן למה כתוב בתורה הדבר של יעקב השלם, בעת שנתקלקל אחר כך ולא נשלם הדבר. אלא ודאי שנשלם, וכל מה שצריך לגלות גלה וסתם, אמר דבר וגלה לחוץ וסתם בפנים. ודבר שבתורה אינו מתקלקל לעולם.