זהר

תרכ) אתגלגלו אתוון כמלקדמין, אב"ג ית"ץ, אעדו ואולידו ואפיקו ציורא גו רזין דמשכנא, בכללא חדא ברזא א' ל' ב' ם', דהא את א' אעדי, ואוליד ברזא דחילא ותוקפא, את ל'. אתגבר בתוקפיה, ואסתלק ביקריה, ואוליד את ב', כדין אעדיאו ואולידו אתוון ואתחברו אחרנין אלין מ' אתחבר בגלופיה באת ב', כדין נפקי בחבורא עד ט"ר י"ש כ"ת למהוי אתוון סלקין באתרייהו, גו צרופא דרזא דמשכנא. את הכיור ואת כנו.

פירוש הסולם

תרכ) אתגלגלו אתוון כמלקדמין וכו': נתגלגלו האותיות אב"ג ית"ץ כבתחילה, ונתעברו והולידו והוציאו ציור תוך סודות המשכן, כלל אחד בסוד האלפא ביתא א"ל ב"ם. כי הא' נתעברה והולידה בסוד הכח והתוקף את אות ל'. ונעשה הצירוף א"ל. נתגברה הא' בתוקפה ונתעלתה ביקרה והולידה אות ב', אז נתעברו והולידו האותיות, ונתחברו אותיות האחרות אלו, המ' נתחברה בחקיקתה באות ב', ונעשה הצירוף ב"מ. וכה יצאו בחבור עד הצרופים ט"ר י"ש כ"ת, שתהיינה עולות האותיות במקומם בצירוף של סוד המשכן. שז"ס את הכיור ואת כנו. שהכיור ה"ס נצח, וכנו ה"ס הוד.
פירוש. אחר שביאר השתלשלות הארות האותיות בכל המדרגות דז"א מחב"ד העליונים עד היסוד שלו עד (אות תרט"ז) הנה (מאות תרט"ז) והלאה מבאר השתלשלות הארות האותיות במדרגות המשכן, שהוא המלכות. אשר האלפא ביתא דא"ת ב"ש מאירים בבחינת ג"ר של המלכות, וסוד האלפא ביתא הזו, היא שממשיך הטוב שלמעלה, למטה. (כנ"ל אות ק"י) שהוא סליק ונחית ע"ש. וע"כ הוציאה הא"ת ב"ש את השם מ"ב דאנא בכח, אבגית"ץ וכו'. בחג"ת של המלכות. כי שם מ"ב דאבגית"ץ מאיר ביצירה, שהוא חג"ת. והשם הזה דאבגית"ץ הוציא את הצירוף אלפא ביתא דא"ל ב"ם, שהוא: א"ל ב"מ ג"ן ד"ס ה"ע ו"פ ז"צ ח"ק ט"ר י"ש כ"ת. שסוד השם הזה הוא, סלקין ולא נחתין, דהיינו שמאירים רק ממטה למעלה ולא ממעלה למטה, כנ"ל (אות קי"ג ע"ש) וע"כ מאיר השם הזה בנצח והוד של המלכות, שהארתם הוא ממטה למעלה, כנודע.