זהר

תריח) תו אתגלגלו אתוון, ואפיק א"ת ב"ש, שקוצי"ת בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו וגו'. בגלגולא דא והארץ היתה תהו ובהו באתוון קר"ע שט"ן. וחשך על פני תהום ג' אפיק ר', ד' ק' עד הכא אתוון, אתגלגלו, ובטישו דא בדא לתקונא גו משכנא.

פירוש הסולם

תריח) תו אתגלגלו אתוון וכו': שוב נתגלגלו האותיות, והוציאו הצירוף א"ת ב"ש עד שקוצי"ת. כלומר, שא"ת ב"ש הוציא כל ז' השמות של השם מ"ב דאנא בכח. עד שקוצי"ת, שהם אבגית"ץ, קר"ע שט"ן, נגדיכ"ש, בטרצת"ג, חקבטנ"ע, יגלפז"ק, שקוצי"ת. והם סוד מ"ב אותיות של, ​בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ​והארץ היתה תהו וגו' עד הב' של ובהו. שמ"ב אותיות אלו ה"ס השם מ"ב. (כמובא לעיל בהקסה"ז דף ד' ד"ה וזה) בגלגול זה של האותיות ה"ס והארץ היתה תהו ובהו על ידי האותיות קר"ע שט"ן, דהיינו בכח הדינים העזים שבו. נעשה, וחשך על פני תהום. הג' הוציאה ר' והד' ק', ונעשו הצירופים ג"ר ד"ק. עד כאן, אחר שיצאו ד' הצירופים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, האותיות נתגלגלו והכו זו בזו להיות לתקון תוך המשכן. וזהו מטעם שהצירוף אלפא ביתא של א"ת ב"ש שהם י"א צירופים, א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"מ כ"ל, מתחלקים לג' קוין, ימין שמאל ואמצע, ואלו ד' הראשונים, א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, הן קו ימין שבהם. וע"כ הם בחינת תקון במשכן.