זהר

תריב) כדין אסתלק א, ונט'יל מגו אוירא מ"ש, ואתחברו בהדיה, והוו אמ"ש כמלקדמין, ואתיישב א' בסטרא דדרום, ש' בסטרא דמזרח, מ' בסטרא דצפון. סלקא ג' דהוה בסטרא דמזרח, ואעדי ואוליד צ"ת. אתא ב' דהוה בסטר מערב, וסליק ואתחבר בין צ"ת. סליקו א' ו', דא מסטר דרום ודא מסטר מזרח, ואתחברו תרווייהו בהדי ב' בין צ"ת, ואנהיר שמא צבאות.

פירוש הסולם

תריב) כדין אסתלק א' וכו': אז נתעלה הא' ולקחה אליה את מ' ש' שהיו באויר, ונתחברו עמה והיו לצירוף אמ"ש כמקודם, ונתישבה הא' בצד דרום, שהוא חסד. הש' בצד מזרח, שהוא תפארת. והמ' בצד צפון, שהוא גבורה. ועלתה הג' שהיתה בצד מזרח, ונתעברה והולידה צ' ת'. ובאה הב', שהיתה בצד מערב שהוא המלכות, ועלתה ונתחברה בין צ"ת. ועלו א' ו', זו מצד דרום וזו מצד מזרח, דהיינו א' מדרום והו' ממזרח, ונתחברו שתיהן עם הב' בין האותיות צ"ת, ונצטרף והאיר השם צבאות.
פירוש. השם צבאות מאיר בנצח והוד דז"א. וכדי להוליד הארה הזו, נתפשטו האורות של אמ"ש בחג"ת דז"א, המכונים דרום צפון מזרח, ואז השיגה הג', שה"ס ת"ת, כח להתעבר ולהוליד ב' האותיות ראש וסוף של השם צבאות, שהם צ"ת, כי הארות נו"ה נמשכות מתפארת, שהוא ג'. ונצטרפו אליה הב' שבמערב, והא' שבדרום והו' שהיא ג"כ בחינת ת"ת, ומהארתם יחד נצטרפו אותיות צבאות. וגם הד' שבצפון נתעלה מהארת אמ"ש והוציאה השם שד"י, המאיר ביסוד כמ"ש לפנינו (באות תרט"ו).