זהר

תריא) א' דאשתאר, אסתלק בדוכתיה, וסליק לעילא, ואתעטר ביה י"ה. באלין אתתקף, ואעדי ואוליד ה"ו, וקאים בדוכתיה, כדין אתעטר, ואנהיר, ופשיט נהירו, ואוליד נהירו, ואפיק את ט', בטישו דקא בטש ונהיר רזא דעלמא עלאה, בנהירו.

פירוש הסולם

תריא) א' דאשתאר אסתלק וכו': הא' שנשארה בכלי דחסד של הגוף, נתעלית במקומה ועלתה למעלה, למקום חב"ד, שה"ס י"ה של השם הויה, ונתעטרה שם בי"ה. ובאלו י"ה נתחזקה הא' ונתעברה והולידה ה"ו, ונשלם שם הויה, ועמדה במקומה, בחסד דגוף, והאיר שם הוי"ה בגוף, יה"ו בחג"ת דגוף וה' אחרונה במלכות. אז נתעטרה הא' והאירה והתפשטה באורה והולידה אור והוציאה אות ט', שהיא בטישא שבטש והאיר סוד עולם העליון שהוא בינה, באור החג"ת, כלומר שאות ט' היא אור יסוד הבינה שנמשך ע"י הא' ונתלבש בפנימיות חג"ת עד החזה.