זהר

תרז) לבתר אתבנון אתוון, א' דהוה בקדמיתא בסטרא דימינא, אוליד ואפיק את ש', כלל בתלת סטרין, ואשתתף באת א', ואתעביד אש. תו אעדו אתוון אלין, גו בטישו דתרין סטרין אלין, ואתקריבו כחדא במחלוקת, ומגו מחלוקת דא דמים באש, ואש במים, אולידו אתוון ואפיקו את ר' ואת ו' ואת ח' ואתעבידו רוח, ועאל בין תרין סטרין, וכדין אתיישבו אתוון קדמאי בדוכתייהו, כל חד וחד בשלימו.

פירוש הסולם

תרז) לבתר אתבנון אתוון וכו': אח"כ נבנות האותיות, אשר הא' שהיתה תחילה בצד ימין, הולידה והוציאה בשמאל אות ש' הכלולה מג' הצדדים, ימין ושמאל ואמצע, שע"כ יש בה ג' ווין, ונשתתפה באות א' ונעשה הצירוף אש. בשמאל, עוד נתעברו אותיות אלו מתוך ההכאה של ב' צדדים, ימין ושמאל, אלו, ונגשו יחד במחלוקת, שהימין כלול ממים והשמאל מאש, ומתוך מחלוקת הזו של אש במים ומים באש, הולידו אותיות, והוציאו אות ר', ואות ו' ואות ח' ונעשו רוח, והרוח נכנס בין שני הצדדים, שהם מים ואש, והכריע והכלילם זה בזה, ואז נתישבו אותיות הראשונות במקומם, כל אחד ואחד בשלמות.
פירוש. תחלה ביאר ג' קוין דז"א בדרך כלל שה"ס ג' שמות אל אלקים אלקינו, ואחר זה מתחיל לבאר סדר השתלשלות המדרגות שבמוחין של ז"א ומלכות בסוד צירופי אותיות, בדרך המדרגות ממעלה למטה. ואלו ג' בחינות מים אש רוח שבכאן, הן ג' קוין שבג"ר דז"א מבחינת או"א עלאין, ואח"כ מבאר יתר המדרמת לפי סדרן כמ"ש להלאה וז"ש, וכדין אתיישבו אתוון קדמאי בדוכתייהו, דהיינו, האותיות דאו"א עלאין, שבמוחין דז"א, שהן הראשונות של ז"א.