זהר

תי) תקונא קדמאה תקונא דגרמיה, בגין דאצטריך לאתקנא גרמיה, במצוה וקדושה, ולאתתקנא בקרבנין ועלוון לאתדכאה. תקונא תניינא, בתקונא דקיומא דהאי עלמא, בעובדא דבראשית, לברכא לקודשא בריך הוא, על כל עובדא ועובדא, באינון הללויה, הללוהו כל ככבי אור הללוהו שמי השמים וגו' לקיימא קיומא דהאי עלמא. ועל דא בברוך שאמר, ברוך, ברוך על כלא.

פירוש הסולם

תי) תקונא קדמאה וכו': ומפרש דבריו, תקון הראשון שאמרתי שהוא תקון של עצמו, הוא, משום שצריך לתקן עצמו במצוה וקדושה, ולהתתקן בקרבנות ועולות להטהר. שציצית ה"ס מצוה, ותפלין ה"ס קדושה, ובאמירת קרבנות ועולות מתתקן כמו שהקריב קרבנות. תקון השני, שהוא, תקון של עולם הזה, היינו, במעשה בראשית לברך להקב"ה על כל מעשה ומעשה באלו, הללויה, הללוהו כל ככבי אור, הללוהו שמי השמים וגו'. שהוא נאמר, לקיים קיום עולם הזה. ועל זה בברוך שאמר, שברוך פירושו ברוך על הכל.