זהר

קיז) ובירחא תליתאי, בד' לירחא, בתשע שעתי ופלגא, יהכון כל בני מתיבתי בהדה דאיילתא, לגו קבריה דרעיא, מהימנא דביתא, ותיהב תלת קלין עליה. בשעתא דשמשא יתכניש מעלמא, וקבריה יתפתח, ויבעון בני מתיבתי לעאלא לתמן, ולא יתייהיב לון רשותא, ויסתלקון כלהו לאתרייהו. והיא תיעול, ומגוויה יפוק מה דיפוק. ותשכח למשה יתיב ולעי, ובוצינא דליק קמיה, וכמה ריחין ובוסמין סחרניה.

פירוש הסולם

קיז) ובירחא תליתאי בד' וכו': ובחדש השלישי בארבעה לחדש, בתשע שעות ומחצה, ילכו כל בני הישיבה עם האילה, שהיא המלכות, לקברו של הרועה, נאמן ביתו, שהוא משה, ותתן ג' קולות עליו. בשעה שהשמש יפנה מן העולם, וקברו יהיה נפתח, ובני הישיבה ירצו להכנס שמה. לא יתנו להם רשות, ויסתלקו כולם למקומם. והיא, השכינה, תכנס, ומתוכה יצא מי שיצא, ותמצא את משה יושב ולומד, ונר דלוק לפניו. וכמה ריחות ובשמים מסביב לו.