זהר

קטו) ובגו שפה רפייא, וממלל רכיך, יעביד כרעותיה, וישלוט. ויחשיב כמה מחשבין לאבאשא. ועל עמא יחידאה יעביד נימוסין בישין. כדין יהא עאקו על עאקו, על ההוא עמא יחידאה. ביה זימנא יתתקף קב"ה, ויפייס לאיילתיה בכמה פיוסין, ויתקיף בה, ויקים לה מעפרא, איהו ולא אחרא. ותרי מתיבתי ישתארון בהדה.

פירוש הסולם

קטו) ובגו שפה רפייא וכו': ובשפה רפה, ודבור רך, יעשה כרצונו, וישלוט. ויחשוב כמה מחשבות להרע. ועל העם היחיד יעשה חוקים רעים. אז תהיה צרה על צרה על אותו העם היחיד. בו בזמן, יתחזק הקב"ה, וירצה את האילה שלו, שהיא המלכות, בכמה דברי רצוי, ויחזק בה, ויקים איתה מעפר. הוא עצמו, ולא אחר. ושתי הישיבות תשארנה עמה.