זהר

תרו) אמאי הכי. אלא בשעתא דאתבני ההוא אתר דנפקו מתמן, נטיל לשמאלא תרין אתוון, ימינא נטיל חד, מרזא דעלמא דאתי. שמאלא תרין, ואיהו הי"ם. כדין ימינא כליל בגויה לשמאלא, ונטיל לאת בתראה ם, ונטיל י' דהוה בשמאלא, ם איהו בשלימו מ"ם, ואתבני הכי מים, בההוא י' דנטיל יתיר. כדין ימינא כליל ליה לשמאלא בגויה.

פירוש הסולם

תרו) אמאי הכי אלא וכו': שואל, למה כך, איך נכלל הימין בשמאל. ומשיב, אלא בשעה שנבנה מקום ההוא שיצאו משם, דהיינו בג' קוין דבינה, לקח השמאל ב' אותיות מאותיות הי"ם שבקו שמאל דבינה, והימין לקח אות אחת מאותיות הי"ם שבעולם הבא, שהיא בינה. השמאל לקח שתים שהוא ה"י מן הי"ם, ואז הימין כלל בתוכו השמאל, ולקח אות אחרונה מן הי"ם, שהוא ם'. פירוש. כי כן הוא בשם אלקינו, הכולל ימין שמאל אמצע, כנ"ל, שהקו שמאל שבו הוא ה"י, וחסר ם' וע"ז אומר שהשם אל שבימין לקח ונכלל בם', הזו. גם לקח הי' שהיתה בשמאל, הם' שלקח היא במילואו מ"ם, ועם אותה הי' שלקח יותר נבנו המלות מים. ואז הימין כולל בתוכו את השמאל.
פירוש. הם' נבחנת לסתומה, שהיא סתומה מכל עבריה, וזה יורה על קפיאת האורות שבקו שמאל, שנסתמים ואינם מאירים. ועל ידי קו ימין הם נמסים. כמ"ש (בבראשית א' אות ש"ב) מסטרא דצפון, שהוא קו שמאל, גלידי מיא, ומסטרא דדרום, שהוא קו ימין, משתרן ונגדן. וז"ס שקו ימין לוקח הם' סתומה משמאל ונעשית אצלו מ' פתוחה, דהיינו, שהאורות נפתחים ומאירים. וז"ס שלוקח גם הי' משמאל, ונעשה בו הצירוף מים, דהיינו שהקפיאה נמסה ונוזלת כמים.