זהר

תרד) ההוא דנפק מתמן, אמצעיתא, נטיל לתרווייהו, ואשתלים, ואקרי אלהינו. הא הכא שלימו דאתחזי מרזא דעלמא עלאה, וכלא אתכליל דא בדא. כיון דהאי אמצעיתא אשתלים, שרא עליה שמא קדישא, מפתחא דכלא, דאקרי יהו"ה, וכדין נטיל לכל סטרין, עילא ותתא, ימינא ושמאלא, ולכל סטרין אחרנין. ועל דא, כד אשתלים מרזא דתרין סטרין מימינא ושמאלא, אקרי אלהינו, הא הכא ימינא ושמאלא ואמצעיתא בכללא דשמא דא. ודא אתחזי ואתבני. רזא דאתוון נפקו מתמן, כגוונא דא אתבני ואתחזי, כל חד וחד.

פירוש הסולם

תרד) ההוא דנפק מתמן וכו': אותו שיצא משם, מבינה, בבחינת קו אמצעי דז"א, לוקח את שניהם, דהינו השם אל והשם אלקים, ונשלם ונקרא אלקינו. הרי כאן השלימות הנראה מסוד עולם העליון, שהוא בינה, והכל נכלל זה בזה. כי יש כאן בשם אלקינו, שש אותיות א"ל הן ימין, ה"י שמאל, נ"ו אמצעי, ונכללים זה בזה. כיון שקו האמצעי הזה נשלם, שורה עליו השם הקדוש שהוא מפתח הכל הנקרא הוי"ה, ואז הקו האמצעי לוקח כל הצדדים, מעלה ומטה, שהם נו"ה, ימין ושמאל, שהם חסד וגבורה, ולכל צדדים האחרים, שהם מזרח מערב. ועל כן כשנשלם מסוד ב' הצדדים דהיינו מב' הקוין, מימין ומשמאל, הוא נקרא אלקינו, שיש כאן ימין שמאל ואמצע בשם הזה, כנ"ל. והוא נראה ונבנה. וכעין זה סוד האותיות היוצאות משם נבנות ונראות כל אחת ואחת. כמ"ש לפנינו.