זהר

תתפ) כדין נהירו אתנהיר, וכל אילנין דגנתא דעדן אמרו שירתא, וצדיקיא מתעטרן תמן באינון עדונין דעלמא דאתי. כד אתער בר נש בההיא שעתא למלעי באורייתא, נטיל חולקיה עמהון דצדיקיא די בגו גנתא, חד שמא גליפא דתלתין ותרין אתוון, אתעטר בהו תמן, ואיהו גו רזין דצדיקיא.

פירוש הסולם

תתפ) כדין נהירו אתנהיר וכו': אז האיר האור, שאור החכמה האיר, אחר שנתלבש בחסדים דקו אמצעי, (כנ"ל ויחי קל"ח ד"ה וג') וכל האילנות שבגן העדן אומרים שירה, והצדיקים מתעטרים שם בעדונים של עולם הבא. שהם הארת החכמה הנקראת עדן. כשהעיר אדם משנתו בשעה ההוא לעסוק בתורה, לוקח חלקו עם הצדיקים שבגן עדן. שם אחד חקוק בל"ב אותיות, שה"ס ל"ב נתיבות החכמה, מתעטר בצדיקים שם. והוא בסוד הצדיקים. פירוש. ל"ב נתיבות החכמה ה"ס כ"ב אותיות דז"א, ועשר ספירות דבינה, שהן רומזות על מקור החכמה הנמשכת במלכות, שהוא מז"א שעלה למ"ן לב' קוין דבינה, והשלימם יחד, שאז תלת מחד נפקי ועי"ז תלת בחד קיימא, בז"א, (כנ"ל בראשית א' דף רפ"ז ד"ה תלת ע"ש) וז"א משפיע למלכות.