זהר

תתעה) ד"א, ולא אמר איה אלוהי עושי, כמה דאתמר, בגין דהא מעילא ומתתא אתכליל בר נש, ואתעביד, כמה דאיהו גופא מתרין סטרין, מגו דכר ונוקבא, אוף הכי רוחא. רוח איהו כליל, מגו דכר ונוקבא. ועל רזא דנא אתתקן בר נש בגליפוי, בגופא ורוחא. ובגין דאיהו כליל ברזא דא, ובעובדא דא, כמה דאתמר, ע"ד כתיב, ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו והא אתמר.

פירוש הסולם

תתעה) ד"א ולא אמר וגו': פירוש אחר על הכתוב, ולא אמר איה אלוהי עשי, שנאמר בשין קמוצה, שהוא לשון רבים. הוא כמו שלמדנו, משום שאדם נכלל ונעשה ממעלה ומטה, כמו שהגוף בא מב' צדדים מן דכר ונוקבא, כך הרוח, הרוח של אדם כלול מדכר ונוקבא, דהיינו מז"א ומלכות, ועל סוד זה נתתקן האדם בחקיקותיו בגוף ורוח. ומשום שהוא כלול בסוד הזה ובמעשה הזה, מדכר ונוקבא, כמו שלמדנו, ע"כ כתוב, ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שהוא לשון רבים, הסובב על ז"א ומלכות, וכבר למדנו זה. וע"כ נאמר ג"כ איה אלוהי עשי, עם שין קמוצה, שהוא לשון רבים. דהיינו ב' המדרגות ז"א ומלכות, שפעלו באדם.