זהר

תתסז) רזא לחכימין, מלאכי עליונין, וישראל לתתא, כלהו דחקי בההוא סטרא אחרא. מלאכין עליון כד בעאן לאתייחדא במאריהון, לא יכלין עד דדחיין לה לבר. מה עבדין, נחתין שיתין רבוא דמלאכי קדישי, ואפלו שינתא על כל בני עלמא, כיון דאיהי נחתא, דקא דחיין לה לבר, ויהבי לה כל עלמא דא בההיא שינתא, כדין איהי שלטא עלייהו, ומקבלין מסאבו מינה. בר בארעא דישראל בלחודהא, דלא שלטא תמן. כיון דאיהי אתפרשא מנייהו, עאלין לקמי מאריהון, ומשבחן ואודאן קמיה.

פירוש הסולם

תתסז) רזא לחכימין, מלאכי וכו': הוא סוד לחכמים. מלאכים עליונים וכן ישראל למטה, כולם דוחקים את הסטרא אחרא ההוא. מלאכים העליונים, כשרוצים להתיחד ברבונם, אינם יכולים עד שדוחים הס"א לחוץ. מה עושים. יורדים ששים רבוא מלאכים קדושים ומפילים שינה על כל בני העולם, כיון שהס"א ירדה, שדחו אותה לחוץ, ונותנים לה כל עולם הזה בשינה ההיא, אז הס"א שולטת עליהם, על בני האדם, מקבלים טומאה ממנה. חוץ מבארץ ישראל לבדה, שאין הס"א שולטת שם. כיון שהס"א נפרדה מהם, באים המלאכים לפני רבונם, ומשבחים ומודים לפניו.
ביאור הדברים. כבר נתבאר, שבתחילת הלילה כשהקו שמאל מתחיל לשלוט, נפרדת הס"א מדינין דנוקבא שבקדושה, ונאחזת במלאכים, שימשיכו להם הארת השמאל, ויש לס"א כח לתבוע זה מן המלאכים, להיותו דרכי המלך, כי השי"ת נתן כח השליטה אל השמאל. והנה מחמת אחיזה זו אין, המלאכים יכולים לומר שירה ולהתדבק ברבונם כי אין שירת המלאכים אלא מבחינת קו השמאל הנכלל בימין בסוד ג' קוין. וז"ש, ועד דס"א לא אתעבר מתמן לא יכלין אינון לאתיחדא במאריהון. כי מחמת אחיזת הס"א בהם, שהיא טוענת ששליטת השמאל הוא דרכי המלך, אין המלאכים יכולים להפרד משליטת השמאל ולהדבק בג' קוין ולומר שירה, ולהתיחד ברבונם וז"ש, מה עבדין. נחתין שתין רבוא דמלאכי קדישי ואפילו שינתא על כל בני עלמא, דהיינו שממשיכים הדינים דג"ר דחכמה, שלהיותה חסרה מחסדים מביאים את בני העולם להסתלקות כל המוחין, הנקרא שינה, ואז, טעמי חד משתין במותא, (כנ"ל ויגש י"א ע"ש כל המאמר) כדין איהו שלטא עלייהו ומקבלין מסאבו מנה, אז שולטת הס"א על הישנים והיא מתדבקת שוב בדינים דנוקבא הנקראים מות, הנגלים עם השינה, כנ"ל, וז"ש כיון דמסאבו אתפרשא מלעילא, ושלטא ונחתא לתתא, כדין אתפרשן תלת משריין לשבחא ליה לקב"ה בג' סטרין דליליא, דהיינו שהמלאכים מתדבקים בג' קוין, שבהם החכמה והחסדים כלולים יחדיו, ואז אומרים שירה בג' משמורות הלילה שה"ס ג' קוין. (ועי' ויגש י"א במאמר שתין נשמי שהארכנו בזה).