זהר

תיא) אלא אתר הוה ידע, ועקרא דמלתא הוה, דהא בקדמיתא כתיב, וישלח יי' בעם את הנחשים השרפים, וכתיב נחש שרף. עקרא דלהון נחש איהו. ובגין דמשה הוה ידע עקרא ושרשא ויסודא מההוא אתר, עבד נחש ואסתמיך עליה. מ"ט. בגין דישראל חטאו בלישנהון, דכתיב וידבר העם באלהים ובמשה, וע"ד ושלח יי' בעם את הנחשים השרפים.

פירוש הסולם

תיא) אלא אתר הוה וכו': ומשיב, אלא המקום היה יודע, שהוא עיקר הדבר. כי מתחילה כתוב, וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים. וכתוב, נחש שרף, משום שהשורש שלהם היה נחש הקדמוני, ומשום שמשה היה יודע העיקר והשורש והיסוד ממקום ההוא, עשה נחש וסמך עליו. מהו הטעם. משום שישראל חטאו בלשונם, כמו הנחש, שכתוב, וידבר העם באלקים ובמשה, וע"כ וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים.