זהר

תח) כרובים אינון זהב, כמה דאוקמוה, בגין דנפקי מסטרא דזהב, ולא אתערב בהו כסף, ולא גוון אחרא, ודא איהו גוון זהב ירקרק. במשכן מתערבין גוונין, זהב וכסף למיהך כחדא, למהוי רזא דלעילא בחד. תו נחשת למהוי בהדייהו, ולמיזל בינייהו כל סטרין, לאשתכחא שלימו בכלא כחדא, דכתיב זהב וכסף ונחשת.

פירוש הסולם

תח) כרובים אינון זהב וכו': הכרובים הם זהב, כמו שהעמדנו, משום שיוצא מצד הזהב, (כנ"ל אות ת') שה"ס הפחד שנהפך ליקר ע"ש. ולא נתערב בהם כסף ולא גוון אחר. וזה הם זהב ירקרק. דהיינו הזהב שבראש המלכות שנקרא כן (כנ"ל אות ת"ג) במשכן מתערבים הגוונים זהב וכסף ללכת יחד, שכסף וזהב הם שם ימין והשמאל נכללים זה בזה, שיהיה סוד העליון באחד. עוד נתערב עמהם נחשת, שהוא ת"ת, שיהיה עמהם וללכת ביניהם בכל הצדדים דהיינו כל ג' קוין, ימין, שמאל, אמצע. שימצא השלמות בכולם כאחד, שכתוב, זהב וכסף ונחשת.