זהר

תתנב) אמר ר"ש ת"ח, דיעקב אע"ג דנפקת נשמתיה במצרים, לאו ברשותא אחרא נפקת, מ"ט, כמה דאתמר דלא הוה מיומא דאתברי עלמא, ערסא שלימתא, כההוא ערסא דיעקב. בשעתא דהוה סליק מעלמא נשמתיה מיד אתקשר באתריה, והא אוקימנא.

פירוש הסולם

תתנב) אמר ר"ש וכו': אר"ש, בוא וראה, כי יעקב אע"פ שיצאה נשמתו במצרים, לא יצאה ברשות האחר, דהיינו דס"א. מהו הטעם, הוא כמו שלמדנו, שמיום שנברא העולם לא היה מטה שלמה כמטתו של יעקב, כלומר שכל בניו כשרים היו, בשעה שהיה נפטר מן העולם, נתקשרה נשמתו מיד במקומה, וכבר נתבאר.