זהר

קטז) ר' ייסא סבא דרש, כי נגע בכף ירך יעקב. כתיב הכא כי נגע בכף, וכתיב התם, כל הנוגע במת בנפש האדם וגו', מה להלן מסאבא, אוף הכא נמי מסאבא, דסאיב ההוא אתר, ומאתר מסאבא, לית לן לאתהנאה מניה כלל, כ"ש באתר דקריב ההוא סטר מסאבא, ואורייתא לא קאמר, אלא כי נגע, וכתיב ויגע בכף ירכו, כד"א וכל אשר יגע בו הטמא יטמא, בריך רחמנא, דיהיב אורייתא לישראל, למזכי בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, כמה דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד.

פירוש הסולם

קטז) ר' ייסא סבא וכו': רי"ס דרש, כי נגע בכף ירך יעקב, כתוב כאן כי נגע בכף, וכתוב שם ​כל הנוגע במת וגו', מה שם הוא טומאה, אף כאן טומאה, כי סמאל טימא אותו מקום, דהיינו את גיד הנשה, וממקום טמא אין לנו להנות ממנו כלום, ומכל שכן במקום שאותו צד הטומאה, שהוא סמאל, קרב אליו. והתורה אינה אומרת יותר אלא, כי נגע, שכתוב, ויגע בכף ירכו, כמש"א, וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. ללמד שסמאל טימא אותו מקום בנגיעתו, ברוך הרחמן, שנתן תורה לישראל לזכות על ידה בעולם הזה ובעולם הבא. כמ"ש ארך ימים וגו'.