זהר

קד) ובגין כך חזא קב"ה כלא, ונרמז בהון רמז ליעקב, ויאבק איש עמו, בכל יומי שתא, ובכל שייפין דיעקב, ודא אשכח בר ההוא גיד הנשה, מיד תשש חיליה דיעקב, וביומי שתא אשכח יום תשעה באב, דביה אתתקף ואתגזר דינא עלנא, ואתחרב בי מקדשא, וכל מאן דאכיל בתשעה באב, כאילו אכיל גיד הנשה. ר' חייא אמר, אלמלא לא אתחלש חילא דא דיעקב, הוה אתקיים יעקב לגביה, ואתבר חילא דעשו, לעילא ותתא.

פירוש הסולם

קד) ובגין כך חזא וכו': ומשום זה ראה הקב"ה הכל, ונרמז בכתוב, רמז ליעקב, ​ויאבק איש עמו, היינו בכל ימות השנה, ובכל אבריו של יעקב, ולא מצא מקום לאחיזה אלא בגיד הנשה ההוא, ומיד תשש כחו של יעקב. ובימות השנה מצא את יום תשעה באב, שבו נתגבר סמאל, ונגזר הדין עלינו, ונחרב בית המקדש. וכל מי שאוכל בתשעה באב, כאלו אוכל גיד הנשה. רבי חייא אומר, אלו לא נחלש כח זה של ירך יעקב, היה יכול לו יעקב, והיה נשבר כחו של עשו, למעלה ולמטה.